ראי את קולות הרגשות. ת.

אם ב-ת אנו עוסקות אז לעיתים אנו מרגישות תשישות, לעיתים תסכול, ולעיתים תאווה בלתי נשלטת למזון ו/או לסקס, לקניות ולאחרות. 
הגוף שלנו כל הזמן חש תחושות וקבוצה מסוימת של תחושות גופניות נקראות הרגשה המשוייכת יותר למרכז הרגשי.
במימד נוסף, מקביל, התחושות הגופניות נובעות מהפרשה של הורמונים ואחרים, המופרשים על ידי המח כפונקציה של המרכז השיכלי שלנו. 
המרכז הרגשי שלנו מהיר יותר מהמרכז השכלי, כך שאם את מצליחה לפתח את הקשר עם גופך (זה מה שה#אפגרייד# עושה) את מזהה את התחושה לפני המחשבה ומפתחת, אט אט ומהר, מיומנות להגיב אחרת למחשבה.
השרשרת היא אותה שרשרת שחוזרת.
את מזהה=חושבת, מרגישה, חשה ומגיבה.
ההרגשות שאתייחס אליהן בסדרה הנוכחית (#ראי_את_הקולות#)הן הרגשות המופיעות בנו כשאנו לא מרוצות. כשאיננו מצליחות לממש את הצרכים שלנו. 
למשל, את מרגישה מתוסכלת כי יש לך צורך שיראו אותך וזה לא קורה.
את יכולה להרגיש תשישות כיון שיש לך צורך בשינה ואת לא מצליחה להרדם.
מאחורי הקלעים, בתוך גופך, חבויים הפתרונים.
כל שעלייך לעשות, על פי תפישתי את המציאות החדשה המתרחשת למול עינינו, הוא לחדש את הקשר שלך עם גופך ולהשיל תדרים דביקים שאותך כבר לא משרתים.
עצמי את עינייך, מקדי את תשומת ליבך,עינך ותודעתך למקום בו יושב התסכול או התשישות או חוסר התחושה או התאווה – וכנסי למרכז התחושה. 
ראי את הקולות שלה.
איך זה נראה ונשמע.
האם את מוכנה לוותר על הקולות הללו ולראות קולות חדשים שלא הכרת אך את יודעת?
שימי לב כי התחושה כבר משנה את צורתה.
התבונני והביני – את, מי שאת באמת, אינה התחושה. 
מי שאת באמת אינה ההרגשה ואינה המחשבה.
כל המימד הפיסי שלך אינו אלא פסיק קטנטן ממי שאת. 
את- הינך תודעה זכה, שמחה המדבקת את הסובב אותה בעצמתה. 

ת.
ראי את קולות התסכול, התשישות, העדר התחושה, או התאווה לפתרון החיצוני החולף, והתמקדי בספייס האינסופי הנמצא בין המולקולות של התחושות וההרגשות שבגופך.
כשתפתחי את המיומנות לראות את הקולות, תגיבי אחרת ותיצרי מציאות חדשה, המתאימה לתפקוד אולטימטיביעולם החדש.
עד הפעם הבאה, בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.