ר.
רלטיביות.
התו הקטן, השחור, המצוייר על אפי הוא המימד הפיסי הדחוס הקטנטן שלי.
ושלך.
בכל השאר אני #רואה_ את_הקולות של האור הלבן הצובע את אינסוף המימדים הנוספים שלי.
ושלך.
מימדים שהינם פחות ופחות דחוסים ככל שהינני מעמיקה בתוכיה האינסופיים של הוויתי.
והוויתך.
את, על המכלול הפיסי שלך, הינך צליל שחור המתמזג אט אט ומהר עם אינסוף אינפורמציה ואפשרויות ההופכות את המוסיקה שהינך, למלכות.
בימים אלה של קורונה, אנו נוכחות להבין כי טכנולוגיית התודעה היוצרת זמן ומרחב, Time and Space, = דחיסות – מחדשת את עצמה ופורשת כנפיה למימדים נוספים.
ככל שתפנימי יותר את אינטיליגנציית התבונה, יתבהר לך במהרה שלא מדובר כאן רק באהבה ובלהרגיש הרגשה טובה.
הדבר היחידי שבאמת אמיתי הוא העצמי נעדר הזמן שהינך, עצמי המעצים את עצמו ומממש את מה שאנו קוראות לו, מציאות.
ככל שתעמיקי בעצמך, כך תתעצם יכולתך למצוא הזדמנויות חדשות לגילוי ומימוש העצמי הגבוה שהינך.
המשבר הנוכחי אינו אלה צליל קטנטן ומתעתע מבין אינסוף האפשרויות המוסיקליות שאנו יכולות להלחין ולהשמיע.
