אימי היקרה הורישה לי בעודה בחיים, ירושה רבת ערך.
חבילה רצינית של דפוסים שמנעו ממני שמחת חיים.
אימי האהובה עברה ושרדה את השואה היהודית בפולין.
השולטים בה, היו אנשים שפשוט חשבו אחרת וביטלו באופן פיסי וורבלי ופסיכולוגי, כל צורת חיים שלא התאימה למחשבתם המעוותת.

הדפוסים שהלכו והעמיקו, הדהדו בי פחד, חרדה, מתח ואי שקט ויצרו בי חיים מתים שלא רציתי אותם אך לא ידעתי מה לעשות כדי לצאת מהגיהנום.

הדפוסים מעכבי החיים, יצרו בי קנאה, שליטה ומחשבה כי איני שווה ואיני ראויה. חשבתי שאני לא בסדר וכולם יודעים מה הם אומרים.

התכנות שקבלתי בירושה, כמו מרבית התאות והתאים בגופך, ישראל, הפכו אותי למאוד יעילה בהשרדות ממיתת חיים ובמשיכה העקבית שלי לאנשים ומצבים שהתעללו בי.
דומה נמשך לדומה.
מכירה את המצב שלך מקרוב.

פגשתי היום את אחד מבני בשמורת הבניאס.
מפגש נדיר בימים אלה של העדר יכולת תנועה במרחב בשם המגפה.
חוש החופש שלי גורם לי לעשות ולפעול לעיתים בניגוד לחוק ואני, כאזרחית תבונית ואחראית, מוכנה לשאת בתוצאות.

כרבע שעה לאחר ששיכשכנו רגלינו במי הבניאס מפיחי החיים, הגיעו למקום שוטר במדים ואזרח שהתלווה אליו ושינו באופן מיידי את האוירה.

השוטר, עם משקפים שחורות ומסכה ביקש מאיתנו ת.ז. שם ואפילו ניסה לקבל מספר טלפון.

משום מה, לא קיבלנו ליד את הדוח על סך 500 ש"ח שהשוטר אמר שקנס אותנו.

מה שהשוטר לא יודע הוא, שקיבלתי ממנו היום. מתנה ששווה הרבה יותר מ-500 שח, שאני בוחרת לא לשלם אותם אם אכן אקבל את הדוח.

קיבלתי ממנו עוד נחישות לפעול ועוד יותר למימוש היציאה של ישראל ארצי, ממצרים.
בהשראתו ובהשראת הארוע, קיבלתי עוד רצון לצאת מעבדות לחרות.

איני יכולה להאשים את השוטר או את הממשלה.
אני לא נגדם, אני פשוט בעדי.

אמשיך במסעי ואהדהד עוד מוסיקה של חופש לעוד ועוד תאים ותאות שאולי יקבלו אומץ להכריז די.
עד פה.

שואה אחת שקיבלתי בירושה, כבר התמרתי.
בוחרת בחופש, בדמוקרטיה ובקרוב לבבות בארצי ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.