ר.
יכול מאוד להיות כי בימים אלה את מרגישה תחושות ריקנות, רוגז, ריחוק ורעם כשאת ניפגשת עם הקולות שבחוץ.
ישראל יקרה,
הקולות החיצונים מהדהדים בקולות הפנימיים הניראים בגופך הכואב, העייף, השורד, הנילחם השרוף מעבודה אינסופית שאינה מביאה את החלום.
את רוצה מילוי ושלמות, נינוחות ושלווה והמתרחש במערכה לא כל כך מאפשר לך את מימוש הצרכים הללו. נכון?
ישראל.
מה שאת מרגישה יושב בתוך גופך כתדר דועך המוכן כל רגע להעלם.
#ראי_את_קולות_הרגשות וזהי את מיקומם בגופך.
התמקדי בספייס האינסופי הנמצא בין מולקולות התחושה, הוציאי אותה מחוץ לגופך ושם, עמוק בפנים, תמצאי את עצמך.
תיפגשי את שכל כך את מתגעגעת וכמהה אליו.
אליה.
לאותה ידיעה בטוחה כי את לא לבד.
יש לך את עצמך ואת מלכה.
ככל שתעשי זאת יותר, תהיי יותר מיומנת בהעלאת התדר שלך.
