מי היא הצוררת האמיתית?

מאז שהתחילה הקורונה, נחשפתי לאינסוף תכנים שהדהדו בי באופן שתאם את הקשר שלי עם עצמי והפוך.
אם הקשבתי וראיתי  את החדשות בטלויזיה, הרגשתי פחד וכיווץ.
אם קראתי האזנתי וראיתי חדשות ותכנים מעולם תיקשורתי אלטרנטיבי, הרגשתי הרבה יותר מחוברת, יותר שקטה ואפילו שמחה על המתרחש.
שהרי מה שקורא פה על פני הכדור קרה לי ב-26 השנים האחרונות.
התחלתי לחפש לחיות טוב, בשמחה, עם משמעות, עם רצון לקום בבוקר בלי חרדות ומועקות ופחדים לא מוסברים.
רציתי שקט ונועם ופרנסה זורמת ובטחון פנימי שלא ישתגע כל פעם שמישהו אמר משהו שלא טעם את דעתי.
חיפשתי עוגן פנימי ונינוחות יצירתית.
חיפשתי חברה שתקבל אותי באשר אני.
חיפשתי קשר למישהו שיאהב אותי לא משנה מה.
מה לא עשיתי כדי לזכות בבטחון בעולמי.
למדתי, מלא. 
פעלתי על פי התכנות שתכנתו אותי מורי ומפקדי וממשלתי תרבותי וחברתי דתי וזהותי – לימדי ותצליחי ותדעי.
הנחה זו לא הוכחה כתקפה בחיי.
הלימודים גרמו לי נחת ותחושה מתעתעת של חשיבות עצמית שתקפה בדרך כלל באותו רגע בו אני מספרת לנוכחות כי למדתי x או y.
אך הררי הידע שצברתי לא עזרו לי להיות אישה יותר רכה ורגועה ונינוחה בעולמה. לא.
ישבתי מעל 10,000 שעות ויפאסנה וסרקתי הלוך וחזור את גופי ומחשבתי והרגשותי ואמנם הייתי אולי יותר ידענית לגבי גופי מאשר שכנותי אך עדיין, בשורש, פחדתי והשוואתי והתקרבנתי פשוט באופן יותר מתוחכם.
עולמי התחיל להשתנות באופן משמעותי ברגע שהתחלתי לעבוד עם Mas Sajady שהצליח בעזרת תדר גבוה ללמד אותי להשיל למחוק ולפוגג את אותם דפוסים, תכנותים וביעותים שיושבים אצלי כבר מאות בשנים.
ואיני שונה מאחרות ואחרים.
בסוף 2017 התעוררתי לחיים אחרים בהם התגלתה לי לראשונה באופן חד ומודע האבסטרקציה שאנו קוראות לה – עצמי.
וברגע שיודעים אותה, מתחילה העבודה האמיתית.
עבודת ההפרדה בין עולם התופעות לביני.
אותנו תיכנתו לחשוב שאנו גוף פיסי שבא והולך ואת כל מאוויו יוכל להשיג באמצעות תכנים חיצוניים הבאים לידי ביטוי בכל מיני צורות.
נוכל להיות יותר שמחות אם יהיה לנו יותר כסף, מין, משפחה, כבוד, מושכלות.
לי זה לא קרה.
רב האנושות היום איבדה את זהותה כגוף רוח הבא לחוות את המימד הפיסי ולהעשיר את עצמו בחוויה רגשית.

לאחר שהתעוררתי, אני ממשיכה במלאכת ההתעוררות הפרטית שלי ויוצרת את דרכי החדשה שהמאפיין העיקרי שלה הוא יצירה והגדרה את עצמי.
לא עובדת למען עם ישראל, עובדת לפיתוח העצמי האישי שלי, מתוך הבנה כי זו דרכי לתת לך השראה לחזור ולמזג את גוף הרוח שהינך לגוף החומר המארח אותך.

את הטריגר לכתיבת הפוסט הזה קיבלתי באמצעות פוסט שראיתי באחת מקבוצות הווטסאפ שאני שייכת אליה.
העבירו לשם וידאו של העיתונאי שי שלי שבו הוא מסביר מה לדעתו הוא יום העצמאות ומי אשם במאורעות חיינו.
לאחר שהקשבתי לו הבנתי כי דעתי קצת שונה משלו ואני משתפת אותך גם בוידאו וגם בתגובה ששלחתי לו.
מאחלת לך עצמאות פנימית והבנה כי הצורר היום בתקופתינו אינו נמצא בחוץ אלא בפנים.
רק את יכולה להוציא את עצמך מהכלא הפנימי ולצאת לעצמאות אותנטית שאינה מפחדת מהפחד.

אני מודעת לעובדה שגם הכתיבה וגם הדיבור שלי אינם לינאריים.
אני מתחילה רעיונות ולא בהכרח מסיימת אותם.
הלימוד שלי מתאים לנשים המסוגלות להתמודד עם התופעה הזו ולהשלים את החסר בעצמן.
התיכנות לחשיבה לינארית יוצרת עוגן ותלות בדובר או בכותב וזה מה שעשו לנו במשך הרבה גילגולי חיים.
היום אנחנו יוצאות מהלופ הזה וחושבות כמו ילדות שחיות את הרגע שכל הזמן משתנה וצוחק ומשחק בחיים חיים.